In falling, we remember. In remembering, we fall again. A dance performance drifts between presence and memory. Where two dancers and two microphones awaken every fall we have ever known. Bodies become architecture, sound becomes landscape, movement becomes the memories language. Together, they summon the ghosts of vanished moments, resurface private embodied memories when we lost our emotional-metaphorical ground. Performance that invites to inhibit the in-between, being nostalgic, witnessing a fragile dance where the unseen dares to take shape and sparkle.

בנפילה, אנחנו זוכרים. כשאנחנו נזכרים, אנחנו נופלים שוב. מופע מחול שנע בין נוכחות לזיכרון שבו שני רקדנים ושני מיקרופונים מעוררים כל נפילה שאי-פעם ידענו הגופים הופכים לארכיטקטורה, הצליל לנוף והתנועה לשפתו של הזיכרון. יחד הם מזמנים את הרפאים של רגעים שנמוגו, מעלים מן העבר זיכרונות גופניים אינטימיים מאותם זמנים שבהם איבדנו את הקרקע הרגשית־המטאפורית שלנו. מופע שמזמין להיות בתווך (in-between) להיות נוסטלגיים, להיות עדים למחול עדין שבו הבלתי נראה מעז לקבל צורה ולהופיע לרגע נוסף.